|
מפגש עם האדריכל רוברט דה
בוסני, באתר הבנייה של הבריכה הצפה העתידית של פאריז.
עדותו של משתמש ארק פלוס ותיק,
שעבורו השימוש בפונקציות תלת המימד שינה לחלוטין את שיטת העבודה.
 מפגש
זה נערך באתר הבנייה שבו מסתיימת בימים אלו העבודה על הבריכה הצפה העתידית של
פאריז.
רוברט דה בוסני, ראש משרד האדריכלים הותיק "סקואנה ארכיטקטורות"
(www.sequana-architecture.fr)
משרד המתמחה בבניית מבני ציבור ומתקני ספורט (ברכות ציבוריות, אולמי ספורט,
קומפלקסים וכו'). למשרד שני סניפים – אחד באלזס, שני בפאריז רבתי ועוד משרד מהנדסי
בניין בשם "ארכטיק".
פרוייקט הבריכה הצפה הופקד בידי דה בוסני על ידי עיריית
פאריז בדצמבר 2003 לאחר מכרז המבוסס על יכולת טכנית. הבריכה קשורה למזח שלרגלי
הספריה הלאומית הצרפתית ברובע ה13 בפאריז. אורכה של הבריכה 90 מטר על 20.6 מטר
רוחב. 60 אחוזים מגג המבנה הם סטרוקטורת זכוכית ופלדה שיכולה להפתח לחלוטין במהלך
הקיץ.
מתכנני הבריכה יצרו
בריכה "מודולרית" המורכבת משבע "רפסודות" – קופסאות בטון המקובעות ל20 מצופים
מתכתיים חוץ מהרפסודה בעלת הנפח הגדול ביותר (45 על 10.4 על 5.2 מטר בנפח 1050 טון)
שעשויה כולה מבטון. מצופי המתכת שנבנו בטולצאה (רומניה) ואוסטנד (בלגיה) קובעו
לקופסאות הבטון. המצופים מכילים באלאסט (סדרת משקולות בקרקעית המצוף) על מנת לשמור
על יציבות המבנה בשעה שעוברות דוברות על הסיין ויוצרות אדווה וגם במקרה שבו
כמות גדולה של אנשים מתרכזת באיזור אחד. על פי נורמות הבנייה הצרפתיות, יש להחליף
את מצופי המתכת כל חמש שנים. על מנת שאפשר יהיה להחליף את המצופים מבלי לפגום
בפעילות הבריכה, המבנה תוכנן כך שאפשר יהיה להסיר שני מצופים בכל פעם מבלי לפגוע
בציפה. שבע הרפסודות המחוברות היוצרות את המבנה תוכננו על מנת שאפשר יהיה להפריד
אותן בקלות זו מזו, לשנע אותן לאתר אחר ולהרכיבן מחדש. הבריכה תיפתח לציבור ברביעי
ליולי 2006.
"התלת מימד שינה את חיי"
מייד לאחר השרטוטים הראשוניים על הנייר, אדריכלי המשרד
עוברים לעבודה בנפחים על ארק פלוס. בשביל רוברט דה בוסני, הייתרון הגדול של היצירה
בתלת מימד בעזרת התוכנה הוא ש"עובדים מייד בריאלי" ולא על היטלים אבסטרקטיים.
"התלת מימד משפר בהרבה את תהליך החשיבה האדריכלי החל
משלב היצירה הראשונית: היצירה הזו, אסור שתהיה מופרדת מהעבודה הקונקרטית על
הפרוייקט עצמו, כיוון שהיא המנוע שיכול להביא את הפרוייקט הרבה יותר רחוק.
אובייקטים אדריכליים שקשה לדמיין מצויירים על שולחן השרטוט, הופכים ל"עצמים
אמיתיים" שכבר יש להם "נוכחות תכנונית" שתתבטא בתוכניות הביצוע! אין לי שום געגוע
לשולחנות השרטוט הישנים. למעשה, לא הייתי יכול לתכנן את הבריכה הזו במהירות עם כמות
הפרטים הטכניים הדרושים ללא שרטוט ממוחשב"
 בשלב
הקונספציה הראשונית של פרוייקט, רוברט דה בוסני לא בונה דגמים "אמיתיים" מאז שהוא
משתמש בארק פלוס על מנת ליצור מודלים תלת מימדיים. אך לעתים הוא נדרש לכך כאשר הוא
צריך להציג את הפרוייקט לציבור. לאחר התכנון, משרד האדריכלים של דה בוסני יצר דגם
מכני (צף עם גג נפתח) המוצג ב"פאווילון דה ל'ארסנל" מרחב ההצגה לציבור של תכניות
בינוי העיר פאריז. למרות שאין דבר היכול להחליף דגם פיזי (בייחוד לציבור הרחב שאינו
קורא תכניות) הדגם הוירטואלי הנוצר על ידי התוכנה הופך להיות הדרך המהירה ביותר
להעביר רעיונות בין גופי התכנון ובינם לבין הקליינט.
עבודתו של האדריכל מתרחשת בימינו אלה על גבי מחשבים ועל
רשת האינטרנט. זהו סופו של ארון התוכניות...
משתמש ארק פלוס נלהב
רוברט דה בוסני דואג תמיד לעדכן את מחשבי משרד האדריכלים
שלו בגרסה האחרונה של ארק פלוס, כבר מזה 15 שנה. הוא משתמש גם בארטלנטיס על מנת
ליצור את הרנדר.
מרצונו החופשי וביודעין, רוברט דה בוסני "התקרב אל
המכונה". מומחה אמיתי לשרטוט ממוחשב, הוא מדגיש שכמעט מעולם לא נתקל בבעיות של
התאמה או דיאלוג בין פלטפורמות. הוא מוסיף וטוען שהוא לא זקוק לשום תוכנה אחרת
בשביל לבצע שיתוף פעולה עם גופי תכנון שאינם משתמשים בארק פלוס "הכל שטויות"
הוא אומר. מי ששולט היטב בתוכנה האינטרנט והפורמט בו הוא משתמש יספקו אותו
בהחלט.
רוברט דה בוסני הוא משתמש ארק פלוס נלהב, קשה לעצור אותו
כשהוא מתחיל לדבר על יכולותיה ומעלותיה של התוכנה שבה בחר לאחר "מכרז טכני קשוח"
שביצע עבור פרוייקט לפני 15 שנה. הוא שוכנע מייד לאחר שראה את הפשטות, היעילות,
הארגונומיה האינטואטיבית של התוכנה ובעיקר בגלל העובדה שהכלי נוצר במיוחד לתכנון
אדריכלי: "ארק פלוס נוצר על ידי אדריכלים עבור אדריכלים בניגוד להרבה תוכנות
תיב"ם אחרות".
דה בוסני נשאר נאמן לא רק לתוכנה אלא גם למפיץ הצרפתי
החשוב ביותר שלה, אלאן שומאיי מ"יורוסטודיו" מאז רגע הבחירה בתוכנה. היה זה אלאן
שומאיי ששכנע את דה בוסני שארק פלוס היא הפתרון התכנוני הטוב ביותר. מאז אלאן
(אדריכל בעצמו) מלווה את דה בוסני ברוב הפרוייקטים שלו כיועץ חיצוני רב ערך. דרך
המפיץ שלו, דה בוסני יכול גם להשפיע על פיתוח התוכנה. אלאן שומאיי נמצא בקשר הדוק
עם הנהלת ארק טכנולוג'י, החברה המפתחת של תוכנת ארק פלוס.
"אני יכול להכשיר כל אדריכל או שרטט שהוא לעבודה על ארק
פלוס בתוך פחות מ48 שעות, אם, כמובן, הוא יודע מה זה מחשב ומה תוכנת שרטוט בעזרת
מחשב אמורה לעשות. אין לי אף פעם בעייה של גיוס עובדים, למרות שהשוק מוצף במשתמשי
תוכנות תיב"ם אחרות" טוען רוברט דה בוסני. עם זאת, הוא לא חוסך ביקורת על רמת
השליטה הלא מספקת של סטודנטים לאדריכלות בכלי תכנון ממוחשב ובעיקר על העובדה
שסטודנטים לא מכירים שום תוכנה אחרת חוץ מאוטוקד הגנרית. "שהיא בהחלט איננה
תוכנה הבנויה לתכנון אדריכלי"
הטענה היחידה שיש לדה בוסני כנגד יוצרי תוכנות השרטוט הוא
הנטייה שלהם להוציא גרסאות חדשות לתוכנה "עמוסות בפונקציות מנופחות על חשבון
הארגונומיה. לפעמים פונקציות נחוצות מבוטלות בעבור פונקציות "משופרות" אליהן צריך
להתרגל"
"סקואנה ארכיטקטורות" הוא ממשרדי האדריכלים המובילים
בשימוש בפונקציות התלת מימד בצרפת. כל פרוייקט ופרוייקט נוצר תחילה בתלת מימד
ו"נחתך" אחר כך לתוכניות חתכים וחזיתות. רוברט דה בוסני מעריך שהשלב הבא הוא
ההשענות הגוברת והולכת על אנימציה של מציאות וירטואלית שתאפשר שיטוט וירטואלי בתוך
התכנון. "זו המדרגה הבאה, כבר עכשיו אני נתקל במכרזים הדורשים ביקור וירטואלי
במבנה". יש "רעב" בשוק התכנון להצגה של פרוייקטים בצורת סרטונים קצרים של
אנימציה ממוחשבת. דרישה עליה הגרסה הקרובה (2007) של ארק פלוס תענה.
כתבה מתוך הפורטל וכתב העת המקוון הגדול בצרפת לענייני
תכנון אדריכלי ממוחשב –
iBatiment
ב- 29 במאי 2006.
תורגם מצרפתית
|
